הפתק הקטן שסייע לפתור תעלומה גדולה

.לפעמים, תיק חקירה מתחיל מחוסר ידיעה מוחלט, אוסף נתונים שצריך לחבר את הפאזל ביניהם בכדי להגיע לתוצאות.

אילנה שאותה לא הכרתי קודם לכן, יצרה עם משרדנו קשר טלפוני וביקשה ממני לסייע לה בפתרון תעלומה, הקשורה לבתה הצעירה.

בפגישה שהתקיימה למחרת היום שהתקשרה, לא יכולתי להתעלם מעיניה הכבויות ומלחישותיה אשר דמעות הפריעו לדיבור.

אילנה ספרה שהבת הצעירה שלה נפגעה לפני מספר חודשים בתאונת דרכים, תאונת פגע וברח, מאושפזת במצב של תרדמת בבית חולים במרכז הארץ ואיש אינו יודע מה קרה , אין על מי להטיל את האחריות.

אילנה סיפרה שהבת שלה יצאה עם חבר לקניות בחנות מכולת בעיר בה גרו, בזמן שהשניים היו במכולת, החבר גילה ששכח את הארנק במכונית וביקש מהבת שלה  שתיקח את המפתחות, תלך לרכב ותביא לו את הארנק.

הבת של אילנה יצאה מהחנות ולא חזרה אליה לאחר מכן.

הבת לא נעלמה, הבת נפגעה בתאונה איומה, שאף אחד לא יודע להסביר, כיוון שאין עדי ראייה.

 לדבריה של אילנה, במשטרה עדיין ממתינים לאפשרות שבתה תתעורר והיא מתקשה להישאר בחוסר הידע הזה.

תעזרי לי לעזור למשטרה ביקשה, הוסיפה שככל שידוע לה אין ממש חקירה כרגע ולא אותרו עדים.

שלחתי חוקר לשטח, בכדי לנסות ללמוד את הזירה , שניתן יהיה לבנות תכנית פעולה.

החוקר שהגיע לשטח, שהיה חוקר מיומן, מצא את המקום בו ארעה התאונה, הבין שבעצם דלת הנהג פנתה לכוון הכביש והעלה השערה שהבת נפגעה כשבעצם גבה היה לכוון הכביש ופניה לכוון דלת הרכב ושככל הנראה הרכב שפגע בה, נסע במהירות ופגע בה בצדו הימני, אך לא בחזית, כיוון שאז היה מעיף אותה קדימה ואילו הבת נמצאה שוכבת על הרצפה ליד הרכב , כפי שתואר בדו"ח האמבולנס שפינה אותה לבית החולים ונמסר לידי הלקוחה שלי לאחר מכן.

החוקר דיווח לי על הממצאים ואני הנחיתי אותו לעשות חקירה בחנויות מסביב ואף באותה חנות המכולת, אולי יש מי שבכל זאת ראה משהו.

 

ההנחיה שלי הביאה לתוצאות- בתשאול שערך החוקר בחנות, פגש קופאית שסיפרה שהייתה עד לפני מספר ימים בחופשת ירח דבש, היא זוכרת את היום הזה של התאונה וכמעט משוכנעת שיודעת מה קרה, אך איש עד היום לא פנה אליה והיא מצדה לא רצתה לטעות , לכן שתקה.

הקופאית סיפרה שבחור צעיר, עם כרטיס אשראי יוקרתי קנה אצלה בקופה והיא חשדה שמא הכרטיס גנוב או מזוייף לכן ביקשה מהצעיר שירשום לה את פרטיו המלאים ומספר טלפון על פתק והפתק הזה שמור אצלה בקופה.

כשיצא , נכנס לרכב חדיש ונסע במהירות , היא לא ראתה תאונה , אבל ידעה לומר שאף אחד לא נוסע שם ליד החנות במהירות בה נסע ויכול להיות שפגע בבחורה והמשיך לנסוע.

הקופאית מסרה את הפתק לחוקר ובעזרת הפרטים איתרנו את הבחור.

הקופאית אף הוסיפה שהייתה בטוחה שיום אחד יפנו אליה בקשר לאותו יום של התאונה, אך עד היום פשוט אף אחד לא פנה.

בכדי למנוע אי נעימות או הגעה למסקנות שגויות, יצרנו קשר עם אביו של הבחור והחוקר תיאם פגישה עם האב.

התברר שהאב, קצין בכיר במילואים, לא התפלא כשהחוקר תיאר בפניו את ההשערה על כך שהתרחשה תאונה, הוסיף לחוקר פרטים שאף החוקר לא ידע עליהם.

האב סיפר שלפני מספר חודשים נתן לבנו את הרכב בכדי שהבן יצא לקניות וכשהבן חזר באותו יום בצהריים, המראה הימנית של הרכב הייתה תלושה ובתחתית הדלת הימנית הקדמית הייתה מעיכה .

הבן סיפר לאביו שכנראה לא שמר היטב על הימין ושפשף עץ בקצה מדרכה, ככה שאולי המדרכה פגעה קצת בדלת.

האב עמו שוחח החוקר , קרא לבנו והודיע לבן שמהאמת אסור לברוח, הם ייסעו יחד לתחנת משטרה ושם יחליטו מה בהמשך, האב לא היסס בהחלטתו והחוקר ידע שכמה שזה כואב  זו אכן ההחלטה שצריך לקבל במקרה כזה.

נכון שהמקרה אינו שגרתי, אך זה חלק בלתי נפרד מעולמנו.

לסיכום ובקצרה, אזכיר שגם אם נדמה לכם שהמבוי סתום וגם אם נראה שלא תימצא תשובה, אנו כאן גם בכדי לטפל במקרים כאלה, וזה לא משנה אם נדרש לטפל במשבר או באיתור גורם למה שיש בו שמחה.

"להפוך השערה למידע, זו לא הנחה זו לגמרי ע!בדה"

אבקת סתרים

אודליה הייתה חברה טובה, היינו שכנות במשך תקופה ארוכה.

בעוד אני עוסקת בתחום ענף החקירות הפרטיות, אודליה עוסקת בתחום ענף התיירות, מנהלת מחלקת משאבי אנוש ברשת בתי מלון גדולה שלא חשוב כרגע שמה.

נהגנו להיפגש מעת לעת, או ששוחחנו כשאחת מאתנו רצתה להתעניין מה נשמע, באחת מהשיחות ההלו פנתה אלי אודליה וביקשה את עזרתי.

אודליה סיפרה שבאחד מבתי המלון יש לה בעיית גניבות ממשרד הקבלה, כל פעם אמנם בסכומים קטנים, אך כשאין אמון במחלקה שלמה זו הופכת להיות טרדה עבורה.

הרגעתי את אודליה והבטחתי לה שתוך ימים ספורים תיפתר התעלומה ולא רק שתיפתר אלא שמי שעושה זאת יודה או תודה בטרם הגשת תלונה.

עוד באותו יום שלחתי חוקר שפיזר על ידית הדלת ובמספר מקומות נוספים, כולל על ידית המגירה שבה הייתה הקופה עם הכסף, אבקה לגילוי טביעות אצבע, אבקה שלא צריך להיות איש יחידת זיהוי פלילי בכדי לדעת איך להכין אותה.

ביקשתי מאודליה שתנחה את העובדים ככה שיידעו שהיא בוחנת החלפת ידיות למגירות ובמשך הימים הבאים יבוא בחור מעת לעת ויחליף ידית באחת המגירות, לא בהכרח אותה מגירה, כדי שניתן יהיה לקבל החלטה מושכלת , מה הידית המתאימה.

עוד ביקשתי מאודליה , שתפרסם בקרב עובדי המחלקה אודות הרצאה חשובה שאין להיעדר ממנה , ליום כלשהו שנוח , בשבוע הבא.

מאותו יום, לפעמים אפילו מספר פעמים ביום, ביקר הנציג שלי והחליף ידיות כאלה ואחרות, מבלי שנוצר בכלל חשד בכוונותיו.

בכל אותם הימים הקופה הייתה ריקה, ביום חמישי הופקד כסף לקופה וביום שישי בבוקר כבר לא היה בה, איך ידעתי, כי מי שבדק כל יום מה קורה היה הנציג שלי שידע היכן לגעת במגירה ובקופה בלי להטביע את טביעת אצבעו בנקודה הגיונית לצורך פתיחתה.

בשבוע שלאחר מכן, התכנסה כל המחלקה להרצאה החשובה ואודליה הסבירה שההרצאה תהיה קשורה בחקירות ובכסף, הוסיפה שלצורך ההרצאה הכינה שיעור בחשיפת טביעות אצבע ע"י אבקה וניתן יהיה להתאים את טביעות האצבע של כל אחד מהם לטביעות אצבע הנמצאות במקומות שונים במשרד הקבלה.

לא חלפה חצי דקה ואחת העובדות ביקשה לצאת ולא לעשות את ההפעלה האמורה, כי אינה חשה לפתע בטוב.

אודליה יצאה לחדר נפרד לשוחח עמה ושם עוד לפני שאודליה אמרה מילה, הודתה העובדת בגניבות ממשרד הקבלה ובמצוקה שנמצאת בה.

בסיכומו של דבר, אודליה מצאה את הדרכים שלה להתמודד עם המקרה ואני רק אכתוב שהיה סוף טוב, לפעמים החכמה היא לדעת לעשות מה שלא בהכרח מקובל, אם מקבלים בתמורה שינוי גישה מצד עובד שטעה והודה ואף דאג להשבת תקינות המערכת לסידרה.

"להפוך השערה למידע, זו לא הנחה זו לגמרי ע!בדה"

מיאמי תל אביב במרחק של מסרון

ייש פניות שמגיעות אלינו למשרד בטלפון, יש לקוחות שמבקשים להגיע לפגישה, בנוסף יש גם פניות בדוא"ל. בבוקר יום ראשון, לאחר מנוחת סוף השבוע, התקבלה הודעה כזו מאדם שהציג עצמו בשם משה( שם בדוי לצורך הסיפור) וביקש מעקב אחר אשתו. משה היה יליד ותושב מיאמי בארצות הברית ואשתו יפעת הייתה בחורה בסוף שנות העשרים לחייה שהגיעה לטיול אחרי שירותה הצבאי, התאהבה במשה ונשארה לחיות בחו"ל. יצרתי קשר עם משה באמצעות כתובת סקייפ שהעביר והתחלתי ללמוד את הנתונים. ההקדמה הייתה כזו: משה ויפעת נישאו לפני חמש שנים בחתונה ברבנות בישראל, זה היה חשוב ליפעת שכך יהיה, היחסים ביניהם היו מעולים, עדיין לא היו להם ילדים משותפים אך הם לא חוו משבר זוגיות מעולם ונדמה שהיה ביניהם אמון מלא, עד כדי ידיעת סיסמאות לפייסבוק ולאמצעי התקשורת השונים שבשימוש כל אחד מהם. בוקר אחד, הודיעה יפעת למשה, שהזמינה כרטיסים לטוס לישראל לשבוע ובכוונתה להיפגש עם אחותה לצורך דבר מה חשוב. משה בכלל לא חשד שמשהו אינו כשורה, אלא שבמקרה ערב לאחר שהודיעה לו על כך, נרדמה כשהטלפון בידה ותיבת התכתבות נשארה פתוחה , עם סימן של לב כשלא היה ברור למי הייתה אמורה להישלח ההודעה. גם זה לא היה אמור להיות חשוד, אלא שכשהתעוררה כעבור מספר דקות, מיהרה למחוק את ההודעה. זה היה הרגע שמשה החליט לשכור חוקר פרטי בישראל, החוש שלו אמר שעדיף שתהיה זו חוקרת, כזו שתדע לשים לב גם לשינויים קלים בהתנהגות של אישה ולהבין נכון יותר מה הגיוני בשוטף ומה חוצה גבולות מידת הסביר. לא היה זמן רב להתכונן, כיוון שפנייתו של משה הגיעה כשאשתו כבר הייתה על המטוס והטיסה יצאה לדרכה. גייסתי צוות עוקבים שנשלחו מידית לשדה התעופה, המתינו להגעתה של יפעת והחלו במעקב אחריה. עד מהרה זיהו העוקבים גבר נוסף שהצטרף ליפעת, לא חסך בנשיקות וגם היא לא הקפידה על צניעות יתרה, הרי היא במרחק עצום מהבית. תמונות וסרטונים נשלחו אונליין למשה, שמצדו כבר נפגש עם עו"ד והכין עצמו לקראת הבאות, בימים שלאחר חזרתה של יפעת למיאמי. לתת שירות מקצועי ללקוח זו יכולת שחוצה גבולות, יבשות ואוקיינוסים, אדם יכול לדעת מה נעשה גם בצדו השני של העולם, אינו צריך להישאר רק עם השערות ללא תשובה מוצקה.

 

"להפוך השערה למידע, זו לא הנחה זו לגמרי ע!בדה"

להיחפז למסקנות זו גישה לא בריאה

להיחפז למסקנות זו גישה לא בריאה, כך אני נוהגת לומר תדיר ללקוחותיי, בכדי להגיע לתוצאה ולהבנה מה בתמונה, ראוי לתת קודם לכן התייחסות מתאימה.

"שלום זיוה, נשמח להיפגש פנים אל פנים, האם תסכימי?"

 

כך החלה השיחה הטלפונית עם אריה, אדם מבוגר, שקול, אך רעד נשמע בקולו, אף סירב למסור פרטים נוספים וביקש להיפגש במהירות האפשרית.

תיאמנו פגישה במשרדי הנמצא בבניין גבוה המשקיף על נוף רחב כבר לשעות אחה"צ של אותו יום.

לפגישה הגיעו אריה ואשתו מיכל, מיכל ישבה מולי ואריה עמד והביט מהחלונות אל הנוף, היה מוטרד מאוד וכמעט ולא דיבר, ניכר היה שמחשבותיו נעות למרחקים ארוכים.

מיכל היא זו שריכזה את השיחה מבין שניהם, סיפרה שיש להם בן יחיד, חגג יום הולדת 18 לאחרונה ועומד להתגייס בחודש אוגוסט הקרוב לשירות משמעותי ביחידה קרבית מובחרת.

בנם, דורון, כך סיפרה מיכל הינו בחור ביישן , ספורטאי, השיג תארים שונים בכדורעף , סיים את לימודיו התיכוניים בציונים גבוהים ומעולם לא התפאר בכלום.

מיכל המשיכה ותיארה שכבר שבוע שמשהו לא בסדר עם הילד, הפסיק לאכול, נעלם ליום אחד, את החבר הכי טוב שלו יאיר נמנע מלפגוש ואפילו הפסיקו השיחות ביניהם.

ההורים פחדו שבנם מסתובב עם אנשים לא נורמטיביים ואולי אף הידרדר לעשיית שטויות , דבר שעלול לפגוע בו בעתיד אפילו אם זו תהיה רק שטות קטנה של נערים בגילו ,ביקשו מעורבות מקצועית בכדי לא להכביד על בנם וגם בכדי לקבל תשובות ברורות ולא שטחיות.

הסברתי להם כיצד מתנהל מעקב וחתמנו על הזמנת עבודה מסודרת.

צוות עוקבים התמקם בשעות הבוקר למחרת מול בית המשפחה, כשדורון יצא בסביבות השעה עשר בבוקר עקבו אחריו , ציינו בפניי מהשטח שהגיע לקניון סמוך  ונפגש עם חבורת נערות ונערים, שוחח בעיקר עם נערה שעמדה והחזיקה בידו של נער אחר.

בתום הפגישה עם החבורה, חזר דורון לביתו ונדמה היה שיישאר בבית אך זה לא מה שהיה, כעבור חצי שעה יצא דורון מהבית והלך הליכה ממושכת עד לפארק בעיר סמוכה, שם ישב על ספסל בכניסה לפארק והמתין.

חלפה רבע שעה מהרגע שהגיע, עד שלידו הופיעה ונעמדה נערה, זוהתה מיד כאותה נערה שעמה שוחח קודם לכן בקניון, זו שהחזיקה ביד של נער אחר.

דורון והנערה הסתובבו בפארק, התחבקו, התנשקו והתנהגו כמו בני זוג לכל דבר.

למחרת, במשך כל שעות הבוקר והצהריים, לא יצא דורון מהבית, כשיצא אחר הצהריים, הגיע למגרש כדורגל סמוך, הצטרף לחברים שהיו שם, ביניהם נצפה אף אותו נער שאתמול החזיק בידה של הנערה, כולם שיחקו ביחד ונראה היה שאין כל סימן להתנהגות בלתי נורמטיבית מצדו של דורון.

הזמנתי את ההורים לפגישה והצגתי בפניהם את התיעוד שנאסף,

ההורים זיהו מיד את הנערה ואת הנער, מסרו שהנער הוא יאיר חברו הטוב של דורון והנערה היא חברתו של יאיר.

הסברתי להם שדורון לא הידרדר למעשים לא טובים, אלא כנראה התאהב בחברתו של החבר הכי טוב שלו וזה מה שמשבש את הדברים, שלהערכתי אין כאן סכנה לעתידו או סכנה לסובביו, אלא חלק בלתי נפרד מהתבגרות שלפעמים לא הכול ורוד בה.

 

ההורים הסכימו עמי ונפרדנו.

כעבור שבועיים לערך התקשר אלי אריה וקולו נשמע מעודד ביותר, אריה סיפר שהכול בסדר עם דורון, הנער חזר לעצמו ויש לו בת זוג מקסימה שהכיר ימים ספורים קודם לכן.

אריה בעיקר רצה להודות לי על הרגישות, הודיתי לו על האמון ובכך הסתיימה השיחה.

להיחפז למסקנות זו גישה לא בריאה-"להפוך השערה למידע, זו לא הנחה זו לגמרי ע!בדה".

לא הכל נוצץ

חשיפת בגידות , גילוי מעילות ובכלל חשיפת עבירות שונות או התנהלות בתחום האפור, כל אלה הינם חלק משגרת עבודה במשרדי חקירות, מול אלה יש גם את עניין בדיקת מהימנות , בדיקות בטרם מתן אשראי ותחומים נוספים שבהן יוצא הלקוח מנקודת הנחה שאינו מחפש עבירה אלא מידע אמין בטרם קבלת החלטה.

 

אחד מלקוחות החברה, אדם בשם אבי , יו"ר דירקטוריון של חברה גדולה ומוכרת, פנה אליי יום אחד וביקש עצתי בנוגע לאיתור המועמד המתאים ביותר מבין שבעה סמנכ"לים למנכ"ל משותף וציין כי למעשה כבר בחר מישהו אך רוצה חוות דעת נוספת בטרם הצגת שמו בישיבת ההנהלה.

 

לאחר שסוכם כי תיערך פעילות נמרצת, עוד באותו יום הופנה צוות עוקבים למשרדי החברה כשניתנו להם פרטים מזהים אודות הנבדק והרכב בשימושו.

 

בשעה 16:30 יצא הנבדק ממשרדו ונדמה היה כי נוסע לביתו, הנמצא בעיר סמוכה, כך שהמעקב אחריו התנהל באותו שלב ברוגע יחסי.

 

אולם, כשהתקרב לביתו, ביצע לפתע מספר סיבובים, עצר לא הרחק מהבית ודיבר בטלפון נייד, אז המשיך בנסיעה לבית קפה הנמצא בפרברי העיר , נכנס לבית הקפה וישב עם בחור מסוים כשהוא מציג מסמכים שונים שהוציא מתיקו, לאותו בחור.

 

בסיום הפגישה שנמשכה כחצי שעה, שב לרכבו ונסע הביתה.

 

למחרת, החל העיקוב מביתו, הנבדק יצא ונסע למקום עבודתו והעוקבים התמקמו בתצפית , בהבנה שעשוי להיות יום ארוך ללא פעילות מיוחדת כלשהי, לפניהם.

 

באופן בלתי צפוי, בשעה 11:00 נצפה הנבדק עוזב את מקום העבודה ברכבו ונוסע לכוון תל אביב.

 

בהגיעו לתל אביב, חנה ברחוב פרישמן באחת מחצרות הבתים ונכנס לבניין המשותף, עלה לדירה שעל הדלת שלה היה רשום שם לועזי שמפאת דיסקרטיות לא נחשוף וליד זה הכיתוב-רופא שיניים.

 

הצוות המתין, שעות חלפו, איש לא יצא ולא בא, בשלב מסוים החליט אחד העוקבים לבדוק את המתרחש, עלה וצלצל בפעמון הדירה, מתוך מחשבה להציג עצמו כעובר אורח עם כאב בשן.

 

הדלת נפתחה ומיד התגלתה חשיכה גדולה בכל הדירה, העוקב התבונן לתוך הדירה, מבלי להיכנס ובתוך האפילה זיהה ראשית גבר יושב על הרצפה, קשור בידיו ומחסום לפיו כשמעבר לדלת עומדת אישה גדולת מימדים, לבושה בשחור, עמדה ושתקה.

 

העוקב שהבין כי כנראה אין מדובר במרפאת שיניים אלא בסוג של דירה דיסקרטית כלשהי, התנצל, טען שטעה ועזב את המקום.

 

 

 

 

 

 

המידע דווח ליו"ר הדירקטוריון, בדיקה ביומן העלתה שבאופן קבוע הנבדק נוהג לצאת כבר כמעט חצי שנה ביום מסוים בשעה מסוימת לרופא שיניים ולא חוזר לעבודה באותו יום, למרבה האירוניה כשהפקידה שבדקה את היומן מסרה את התאריכים היא העירה שהיא לא מבינה איך כל כך הרבה זמן הנבדק הולך לרופא שיניים ועד היום לא נעלמו הכתמים הצהובים שעל שיניו אבל פעמים רבות הוא מופיע עם פלסטר על יד אחת או על שתי הידיים ביום שלמחרת.

 

יו"ר הדירקטוריון שקיבל את דו"ח החקירה היה המום, ציין שהיו לו לא מעט מחשבות כאלה ואחרות על סיבת ההיעדרויות של הנבדק ושבכל זאת חיים פרטיים של אדם הם הבחירה שלו, אבל דווקא הפגישה בבית הקפה, כשיו"ר הדירקטוריון זיהה את האיש עמו נפגש הנבדק כמנכ"ל של חברה מתחרה, גרמה לו לכעס רב והוא ציין כי הזהירו אותו שיש חפרפרת בחברה, אבל לא העלה על דעתו שהנבדק הוא זה שפוגע יותר מכולם בהתנהלותה של החברה.

 

אנחנו כאן לשירותכם, בכפוף לכל דין, במגוון רחב של חקירות, בהבנה ברורה ש"להפוך השערה למידע, זו לא הנחה זו לגמרי ע!בדה".

 

 

 

 

 

 

 

 

המיליונר שאינו כזה

ערב אחד, בעודי מתכוננת לצאת מהמשרד, צלצל הטלפון וכשהרמתי זיהיתי קולו של לקוח ותיק מן העבר, שבעבר ביצענו עבורו כמה חקירות בתחום העסקי, בכל פעם לשביעות רצונו.

 

אותו לקוח, שנקרא לו בשם יועד, סיפר שהפעם הוא צריך משהו אישי, הנוגע לקשריה של בתו עם מחזר אובססיבי, שרק החל לצאת עמה וכבר לוחץ על חתונה.

 

המחזר, בחור צעיר, מחד הציג עצמו כמיליונר ועם זאת ביקש לערוך הסכם ממון עוד בטרם נישואים לפיו אם יוחלט על חתונה ויתברר בטרם החתונה כי הכלה המיועדת אינה נאמנה, תפצה היא ביחד עם בני משפחתה את החתן המיועד , בסכום כספי מכובד.

 

ראשית שאלתי, איך יודעים שמדובר במיליונר והלקוח ציין כי החתן המיועד סיפר שזכה בעבר בטוטו ואף הציג את טופס ההגרלה כטופס ששומר למזל.

 

הלקוח, יועד, אדם חרדי, לא הוא ולא בני משפחתו מתעניינים בכדורגל או בהימורים בכלל ולפיכך כל הנושא הזה היה זר לו.

 

סוכם בינינו שתיערך חקירה מהירה, ראשית הכוונתי את חוקרי המשרד לברר את מעמדו הכלכלי של החתן המיועד.

 

בדיקה מהירה העלתה, כי לא רק שאינו מיליונר, אלא שטופס ההגרלה מזויף, מדובר בהגרלה שמעולם לא נערכה, תאריך ההגרלה היה בתקופת פגרת הקיץ, ארבעה ימים לפני המחזור הראשון של גביע הטוטו.

 

עוד התברר שהבחור נשלח ע"י כנופיה המעורה היטב בתכסיסים שונים שתכליתם קבלת כספים בכל מיני דרכים מאזרחים תמימים ובעזרת מדובב שהתחבר לבחור אף נודע כי לכאורה תכנן ליצור מהלך לאחר חתימת הסכם הממון ממנו יוברר שהכלה המיועדת אינה נאמנה , יידרש הפיצוי ותבוטל החתונה.

 

הדו"ח על נספחיו נמסר ליועד שהביע צער כי אלה הממצאים היות ובכל זאת קצת חיבב את הבחור, נוסף על כך יצטרך לשתף את בתו שעלולה לכעוס עליו בנוגע לעניין בקשת החקירה ועם זאת טען שטוב שכך כי אם העסק היה מבשיל כנראה שכל חסכונותיו היו נלקחים בגין חתימה על הסכם והצורך לעמוד בו.

 

איחלתי ליועד בהצלחה וחשבתי לעצמי כמה תהפוכות יש בחיים האלה וכמה תמימות עלולה לסבך אנשים טובים.

 

 

מספר ימים לאחר מכן, התקשר יועד וסיפר שהכול היה הרבה יותר קל ממה שהעריך, שעוד בטרם שיתף את בתו בממצאים, באה הבת אליו ומסרה שנפרדה מהבחור, מכל מיני סיבות שאינה רוצה לפרט, רמזה רק שמצאה אהבה חדשה, הפעם התאהבה בתלמיד תורה מישיבה סמוכה.

 

על הקשר החדש המשפחה כולה בירכה , אצלנו הייתה התחושה כמו שבשגרה, ש"להפוך השערה למידע, זו לא הנחה זו לגמרי ע!בדה"

 

 

גוש Y חלקה X איתור בעלים עשוי לחדש קשרים נשכחים

במשרדנו פועלות מחלקות שונות, ביניהן מחלקה כלכלית  העוסקת בחקירות כלכליות ומיוחדות.

אחת ההתמחויות של המחלקה הינה באיתור עיזבונות , איתור זיקת בעלות במקרקעין אף כשמדובר בחקירות הנדרשות בירורים במדינות שונות והתייחסות  לתקופות שונות.

במשרד התקבלה הזמנת עבודה, שעיקרה איתור בעלים ו/או יורשיהם של מקרקעין באזור צפון הארץ, אשר מלבד רישום שם בנסח טאבו עוד משנות הארבעים של המאה הקודמת לא היה שום מידע נוסף

הטיפול בתיק הועבר למחלקה הכלכלית, חוקרי המחלקה איתרו ראשית באופן פיזי את השטח האמור, נערכו חקירות שטח מקבילות הן ביחס למקרקעין , הן בניסיון לאתר את הבעלים, כשההנחה הייתה כי קיימת היתכנות רבה שהבעלים נמצאת בחו"ל או שייתכן וכבר אינה עמנו, מפאת הזמן שחלף.

מאחר ושם המשפחה היה משובש ולא היו פרטים נוספים, נערכו בירורים ותשאולים אף בגנזכים שונים ונעשו ניסיונות לברר האם יכול להיות גם שם משפחה דומה שיוביל לפיצוח החקירה.

החקירה העיקשת הוכיחה עצמה, הוברר כי הבעלים של המקרקעין תושבת חוץ שנפטרה לפני מספר שנים, ליורשיה החוקיים אשר מתגוררים אף הם בחו"ל היה מידע על אותו מקרקעין בבעלותה, אך לא עשו עם כך דבר.

 בהמשך לטיפולנו בתיק, החליטו יורשיה החוקיים לעלות ארצה ולחדש קשרים עם בני משפחה מורחבת שהתגוררו באחד הקיבוצים בצפון, עבורנו החקירה הפכה להיות סיפור הצלחה גדול יותר, בזכות כל מה שבא מעבר לאיתור בעלי נכס ו/או יורשיהם.

 

"להפוך השערה למידע, זו לא הנחה, זו לגמרי ע!בדה".תחתית הטופס

הקסדה שתיעדה

את אפרת הכרתי בשל היותה מנהלת חנות של אחת מרשתות האופנה המובילות בארץ, יום אחד כשפגשתי אותה בחנות אותה ניהלה, סיפרה שקיבלה קידום ותהפוך להיות מנהלת אזור המרכז של הרשת.

כמובן ששמחתי ובירכתי אותה לרגל הקידום, איחלתי שלא תעבוד קשה מדי ושתשמור על עצמה.

בחלוף שלושה שבועות מאז אותו יום, קיבלתי שיחת טלפון ובצד השני הייתה זו אפרת שסיפרה כי חייה אינם חיים ועולמה חרב עליה.

תיאמנו פגישה בבית קפה סמוך, למחרת היום בשעות הצהריים נפגשנו ואכן אפרת נראתה מדוכדכת ואפשר אפילו לתאר שמצבה לא הזכיר בכלום את האישה האנרגטית שהכרתי.

אפרת סיפרה את הסיפור הכמעט רגיל: נשואה במשך 15 שנה, אם לשלושה ,בית במרכז הארץ, הילדים עסוקים בחייהם השוטפים ומי שמשלם את המחיר וסובל בגין השקעתה בעבודה הינו בעלה אייל ולו משום שהוא האחרון בסדרי העדיפויות בבית, אחרי העבודה, דאגה לילדים ומטלות שאף פעם אינן מסתיימות.

אפרת ידעה שהיא מזניחה את בעלה ובקושי זכרה מתי בילתה אתו בחודשיים האחרונים.

אפרת סיפרה שבעלה "העייף" נמלא פתאום מרץ ואפילו נרשם לחדר כושר עם חברו הטוב,

מה שקצת מציק לה זה שהוא כל היום בקבוצת ווטס אפ של המכון והיא מתקשה להבין קשרים חדשים שנוצרים לו והוא פוטר אותה כל פעם במשפטים קצרים ואומר לה שאין לה ממה להתרגש.

עוד הלחיץ אותה שפעמים רבות הוא מגיע אחרי רחצה הביתה, כשבעבר אין סיכוי שהיה מתרחץ במקום אחר ומוכן לחכות שעות רק עד שיגיע לביתם.

סוכם על מעקב אחר אייל, למחרת היום בשעות אחר הצהריים נצפה אייל יוצא ממשרדו ולאחר נסיעה של כ15 דקות הגיע לקאנטרי בו היה מנוי, העביר את הכרטיס בכניסה, אמר שלום לכמה חברים ונכנס לחדר הכושר.

אייל נכנס לשיעור במסגרת חוג רכיבה על אופניים ונדמה היה שהכול שגרתי, אלא שאחד העוקבים שנכנס לשיעור האמור כמועמד ,הבחין שהמדריכה מרבה לעמוד ליד אייל ומדי פעם מעבירה ידה  על גבו מעבר לנגיעה קלה.

בסיכום השיעור ובאופן בלתי מפתיע, הציע אייל למדריכה לעזור לה לקחת את עזרי השיעור לרכב וכשיצאה יצא איתה מבלי שהעביר את הכרטיס.

השניים נכנסו לרכבה של המדריכה ועזבו את המקום, נסעו לבניין סמוך המהווה אולם ספורט אזורי.

כשיצאו מהרכב ונכנסו לבניין, אחד העוקבים עקב אחריהם לאזור הכניסה, כשקסדה מצלמת על ראשו ומספר מעטפות בידו, כפי שנוהגים פעמים רבים שליחים לבצע עבודתם, נכנסים ויוצאים למקומות מבלי להסיר את הקסדה.

כשהעוקב יצא, מדבריו הבנתי שהתיק כבר גמור, מצפייה בסרטון במצלמת הקסדה, התברר שאייל והמדריכה אפילו לא חיכו להיכנס לחדר מסוים, אלא ניצלו את העובדה שלא הייתה נוכחות במסדרון, על אף שהמקום היה פתוח ובמשרד המזכירות בקצה המסדרון נכחה המזכירה, קיימו יחסי קרבה בלתי ניתנים לפרשנות של ידידות כשהמדריכה עוד הפצירה באייל לעשות מה שעשה אתמול ומה שעושה לה תמיד, נציין בעדינות מבלי להרחיב יותר מדי, שהשניים אף הסירו חלק מבגדיהם.

עבורנו זה היה עוד יום עבודה מוצלח, הכול בכפוף לכל דין ובחשיבה בלתי שגרתית, שהרי ההיגיון היה להמתין לצאתם אך מקצועיות הינה עשיית כל שניתן, בכפוף לדרישות החוק כמובן.

"להפוך השערה למידע, זו לא הנחה, זו לגמרי ע!בדה"

המקרה שלא קרה כפי שלרגע נראה

כשאנשים שומעים את המילים חוקר או חוקרת פרטית, הם חושבים די מהר על סיפורים עסיסיים של בגידות והרס משפחה.

למען האמת יש המון תחומים שאליהם נוגעות חקירות פרטיות, לעיתים מדובר ברכוש, לעיתים באיתור קרובים, איתור עזבונות, וגם חשיפת מקרי מצוקה.

במושב יוקרתי אחד, בצפון השרון, התגוררה משפחה מורחבת בבתים סמוכים אלה לאלה.

מקימי המשפחה, זוג מבוגר שהתגוררו בבית אחד ובסמוך שתי אחיות נשואות, הילה ומרב בנותיהן של בני הזוג המבוגרים, ומשפחותיהן, בעליהן והילדים.

למשפחה היה עסק בינוני למכירת ציורים , תמונות וחפצי נוי כשהחנויות , שתיים במספר, פעלו האחת במרכז היישוב ונוספת בקניון סמוך ליישוב, מעין מרכז קניות אזורי.

מאחורי בתיהן של האחיות היה מחסן גדול, בו אוחסנו חפצים שהיו מיועדים למכירה בחנויות, כאלה שנקנו ויובאו מחו"ל ואף כאלה שהאחיות יצרו בעצמן בסטודיו קטן לקרמיקה שהפעילו השתיים ופעל בבית ההורים המבוגרים.

באחד הימים ארעה במחסן שריפה גדולה, כל תכולת המחסן נשרפה, כמו שקורה במקרים כאלה, לאחר מכן נערכה חקירה ע"י חברת הביטוח ונדמה היה שנמצאה הסיבה לדליקה.

אבל, כמה ימים אחרי שתמה החקירה, הונח מכתב בתיבת הדואר של אחת האחיות, בו נכתב כי עליה לפטר את המוכרת השכירה באחת החנויות ואם לא , תשלם מחיר בסגנון שכבר שילמה.

עוד נכתב כי עליה לפעול מידית ובדיסקרטיות ולא לשתף אף אחד בתוכנו של המכתב.

המכתב הגיע ללא מעטפה, הונח בתיבת הדואר הסמוכה לדלת ביתה ומלבד התדהמה מקבלת המכתב, חשה הילה שבטחונה נפגע כשאדם יכול להגיע עד פתח דלת ביתה , דלת בלתי נעולה כנהוג באותו מושב, מבלי  שיחשוש להתקרב ככה ואולי להתגלות ולהיחשד כפורץ.

הילה פנתה אלי וביקשה שני דברים, הראשון שאמצא את הדרך להחזיר לה את בטחונה האישי והדבר הנוסף, לגלות מי עומד מאחורי המכתב.

דבר ראשון באישורה המלא של הילה, פעלנו להתקין רשת מצלמות היקפית המשדרת למחשב שבביתה , כך שתוכל לדעת מי מסתובב באזור כשאינה נמצאת.

מעבר לכך לקחנו את המכתב והעברנו אותו למעבדה המיומנת בגילוי טביעות אצבע, כתמי שמן וצבע ופרטים נוספים.

בשלב הבא ביקשנו מהילה לדאוג להעביר לנו חפצים שונים בהן נגעו עובדים בחנויות , במחשבה שאולי מדובר בתחרות עסקית ואף של בני המשפחה.

תוצאות המעבדה שהגיעו הראו שלא נמצאה אף טביעת אצבע נוספת על הכתב מלבד טביעת האצבע של הילה.

 

בתחילה סברתי שזה ודאי נובע משימוש בכפפות או דרך מתוחכמת אחרת של הגורם שהניח את המכתב, אבל נוצר בי גם ספק שמא אין אדם נוסף ולמעשה מעורב רק גורם אחד בסיפור, הייתה בי תחושה כזו שהייתי חייבת לבדוק עד כמה היא נכונה או שגויה.

במיומנויות המקצועיות שרכשתי עם השנים, ערכתי חקירות סמויות בקרב עובדים, בקרב בעלי עסקים סמוכים ושוחחתי אף עם בעלה של הילה והתברר שהילה גלתה פעמים רבות פרצי קנאה והטיחה בו שיש לו רומן עם אותה מוכרת וכשתמצא את ההוכחות, תסגור חשבון עם שניהם.

הזמנתי את הילה לפגישה ובאופן ישיר וקר העליתי בפניה את הדברים שאספתי,

לרגע הייתה המומה ואז פרצה בבכי, הודתה שבכלל היא זו שעומדת מאחורי ההצתה ומאחורי המכתב ושכל כך קינאה במבטי בעלה אל עבר אותה מוכרת, ככה שאפילו שהבינה שאין כלום ביניהם, חיפשה דרך דרמטית למצוא אשמים .

בתיאום מלא עם הילה הוחלט על ידי שתינו שהיא תדאג למצוא את הדרך להתפשר על פיצוי מחברת הביטוח בעזרת ייעוץ עורך דינה , אך קודם לכך תפנה לטיפול מקצועי, בכדי להחזיר קודם כל את חייה לתחום ההתנהגות הסבירה.

"להפוך השערה למידע, זו לא הנחה זו לגמרי ע!בדה"

מרגל דמיוני עם דמיון מפותח

פעמים רבות אנו נוכחים לדעת שאלה שיודעים אינם מדברים ואלה שלא יודעים כלום מפריזים בניסיונות להוכיח ידיעותיהם.

במציאות הישראלית ישנם אף כאלה המחפשים זהות מקצועית סודית, מגדירים עצמם כעובדי מערכת הביטחון הקשורים למשימות מודיעיניות.

הגיוני, ככה כל פעם שהם נעלמים, יש להם את היכולת לספר שהיו בחו"ל ושלא ניתן לדבר על כך מפאת הסודיות.

דפנה, תושבת תל אביב, בשנות החמישים לחייה, נהגה לגשת מדי בוקר לסופרמרקט השכונתי לקנות מצרכים שישמשו אותה לטווח אותו יום, מקסימום לעוד יום יומיים.

בוקר אחד כשהגיעה לסופרמרקט הבחינה באיש נחמד, עומד ליד אחד המדפים, נועץ עיניו בקופסת שימורים ושותק.

דפנה, שסברה כי מתלבט אם לקנות את המוצר או לא, ניגשה אליו והחלה לדבר עמו.

היא הופתעה מאוד כשסיפר לה די מהר שהוא בעצם במשימה סודית, אינו מהאזור והוא עובד מערכת הביטחון שנשלח לעקוב אחר מרגל.

הבחור הציג עצמו כמוטי ואמר שאין לה מה לספר לו, הוא חש לבד שהיא מהתחום ושניתן לבטוח בה.

דפנה שבמשך מספר שנים עבדה בכריכייה, אמרה שהוא מגזים ושאמנם הייתה לה גישה בעבר לחומרים גנוזים אך הוא טועה.

הסקרנות והבדידות הציתו בה רצון לשמוע עוד, על כן נתנה לו את פרטי הכתובת שלה, הציעה שיקפוץ אליה אם יזדמן לו.

כבר למחרת היום, הגיע הבחור ודפנה שמחה לקראתו, קיבלה אותו ואירחה אותו, הוא לא דיבר הרבה , אבל ביקש ממנה להפעיל את הטלוויזיה על ערוץ שידור רוסי ובעיקר הקשיב.

שלושה ימים לא שמעה ממנו, ביום הרביעי הופיע וסיפר שהוא ממש במצוקה כיוון שחדר שהוזמן עבורו במלון, כנראה בטעות לא הוזמן , ושילך לישון בערב על כיסא במשרד הביטחון בקריה כי אין לו אופציה טובה יותר.

דפנה מיהרה להציע שיישאר לישון אצלה, הייתה מאושרת, הרגישה שגבר נכנס לחייה ועוד כזה אחד שהוא ממש חמוד ועובד בעבודה מעניינת.

הוא ישן בחדר האורחים והיא בחדרה , כבר שנים לא ישנה בכזה ביטחון.

אבל למחרת בבוקר הוא לא הלך לשום מקום והיא לא הבינה למה הוא רק יושב בבית, מוטי ענה לה שזה סודי, הוא מעביר את הזמן, כי בערב הוא טס לחו"ל.

דפנה התקשרה אליי, הכירה אותי בהמשך לאיזו חקירה שביצעתי בעבר עבור מקום העבודה שלה, אמרה שהיא רוצה לוודא שהוא אומר את האמת ושלא נפל עליה איזה עצלן.

צוות עוקבים שהוסטו ממשימתם, התייצבו ותצפתו את הבית, עקבו אחריו אחרי שיצא, עד שהגיע לביתו בעיר אחרת, שם גר עם אישה וילדים, איש משפחה.

בדיקות נוספות העלו שזו לא פעם ראשונה שהתנהג באופן כזה, שבעבר כבר נרשמו לחובתו מספר מקרי הונאות ועוד מעשה כזה או אחר, לא יפה.

בפעם הבאה שהתקשר וביקש לבוא, דפנה הייתה הרבה יותר קרירה, דרשה שיפסיק להתקשר אליה אחרת תערב את המשטרה.

בסיכומו של דבר, שוב פעם מתברר שכשיש חשש עדיף לבדוק אותו במהרה, לפני שנופלים למלכודת או משהו פחות טוב ויותר רע.

"להפוך השערה למידע, זו לא הנחה זו לגמרי עבדה""

צמיד הזהב

עופר היה גבר בשנות השלושים לחייו, בעל עסק להתקנת מזגנים, על אף שניסה להיות עדין כשלחץ את ידי הייתה זו לחיצה פיזית של איש שעובד עם ידיו.

עופר סיפר שהוא עובד קשה ומשתדל לפרנס את משפחתו בכבוד, הוא עצמאי, הכנסותיו מכובדות, נשוי ואב לשתי בנות מקסימות, אך לאחרונה חש שכבודו נפגע.

אשתו דלית, שעובדת במשק בית ומחזיקה בתיק עוסק פטור החלה לאחרונה להסתובב עם הרבה כסף מזומן בארנק ולא רק שהוא לא מצליח להבין כיצד זה קורה, אף חשש שיזמינו אותו לחקירה בחשד להעלמת הכנסות בעצמו, כיוון שלא מרוויחים כסף רב מעבודות משק בית.

עופר סיפר שהתבייש לברר מה מקור הכסף אולם אמש כשראה את אשתו עם צמיד זהב יוקרתי על ידה, הלחץ שלו רק החמיר. הוא שאל אותה מאין הצמיד ודלית השיבה שחסכה זמן רב בכדי לקנות את הצמיד הזה, עופר חש שאינה דוברת אמת והחליט לפנות לחוקרת פרטית כדי שלא יצטרך להתמודד עם חשדות נוספים של בינו לבינה ואולי שחוקר גבר יתפתה להיות לטובתה.

הבטחתי לעופר שנבדוק את העניין אך יצטרך להתמודד עם כל תוצאה וסיכמנו על מספר ימי מעקב.

עופר שילם את המקדמה שנדרשה, ותהה בקול רם אם אכן יצליח להתמודד עם המידע שיקבל.

למחרת יצאה דלית מביתה בפתח תקווה, לבושה כמי שאכן בדרך ליום עבודה ולא לבילוי, אך נעלה נעלי עקב שזה לא כל כך התאים לאופי עבודתה כפי שנמסר.

דלית נכנסה לרכב ונסעה להוד השרון, לאחד ממגדלי היוקרה בשכונה חדשה שנבנתה.

כשנכנסה לחניון התת קרקעי מיהר אחד העוקבים להיכנס ללובי והמתין למעלית, כשעצרה לרגע המעלית בקומת הכניסה והדלת נפתחה כשדלית לבדה במעלית, דיבר העוקב בטלפון ולא נכנס אך ראה שלחצה על עליה לקומה 6.

בדיקה מהירה העלתה שבקומה 6 יש ארבע דירות, בשלוש מתוכן מתגוררות משפחות ודירה אחת היא דירה לדוגמה של הקבלן, על תיבת הדואר הופיע שם החברה הקבלנית אך על לחצן האינטרקום היה רשום שרית.

הדבר נראה תמוה, אחד מחברי צוות העוקבים החליט לנסות מזלו והקיש בגוגל בטלפון הנייד את השם שרית, הוד השרון ולפני שבכלל עברו יותר משתי שניות צצה מודעה המבטיחה פינוק איכותי והובטח שהתמונות של הבחורה אמיתיות.

מפליא או לא, התמונות הראו בחורה ממוצעת נועלת נעלי עקב דקיקות ונדמה היה שהאישה מוכרת על אף שתמונתה מטושטשת.

מה שנשאר עכשיו בעיקר, היה להמתין מי יגיע לדירה.



כעבור כשעה בערך הגיע גבר ברכב חברה, יצא הקיש על לחצן האינטרקום של דירה מס' 28 בקומה 6, הלחצן שעליו רשום "שרית".

לאחר שעה וחצי יצא מהבניין והצוות המתין לבחור הבא שיגיע.

כשהבחור הבא הגיע, כבר היה די מובן מאיפה היה לדלית כסף לקנות צמיד.

הבחור שנראה אדם די בטוח בעצמו, נהג בלקסוס חדישה וחנה באדום לבן, יצא מהרכב וניגש לבניין, לחץ על האינטרקום, הדלת זמזמה והוא נכנס.

על הכיסא לידו השאיר עיתון יומי , דף לוח מודעות ומודעה מוקפת בעט, קשה היה לקרוא מה כתוב אבל הטלפון התאים לטלפון שבמודעת האינטרנט.

התיק היה סגור, דלית שהיא גם שרית , הייתה עובדת משק בית שנתנה שירותים נוספים.

אחר הצהריים כשיצאה מהדירה ונראתה מאוד רעננה, הוברר שלא באמת משנה איזה נעליים לרגליה, כי זה לא משהו שעשוי להקשות על עבודתה.

מה שנשאר היה לקבל הודאה מוקלטת בקולה, כך שכעבור מספר ימים התקשר חוקר ממשרדנו לדלית וביקש לתאם איתה.

כשהגיעו לדבר על העלות הכספית פירטה דלית את העלויות שדורשת וכשהחוקר ביקש לברר על אפשרות לקבל שירות "מקצועי יותר" השיבה דלית שאין בכלל בעיה, רק שיהיה ברור שהוא ישלם "יותר".

גם בלי הבנה בתחום היה ברור שהיא שולטת בתכנים המקובלים ושיש לה סטייל שאפשר לבנות ממנו רמת חיים.

עופר קיבל את המידע, פנה לעורכת דין על מנת לקבל החלטות ואנו נפנינו למשימות הבאות.

בעולם בו פעמים רבות רב הנסתר על הגלוי, כדאי לדעת להיעזר בבעלי מקצוע מתאימים כשקיימת השערה,

להפוך השערה למידע, זו לא הנחה זו לגמרי ע!בדה""

סחורה בהנחה

בחברה אחת אשר משרדיה שכנו בבניין משרדים מהודר באזור חדרה, בין משרדי חברות היי-טק, אך לב הפעילות בה היה ממוקד עשרות ק"מ משם ממחסן בשטח חקלאי, חשדו כי מתרחשות גניבות של סחורה, אך התקשו לשים את האצבע על פרטי חשוד עיקרי.

את העובדה כי נעשתה פנייה למשרדנו, ידעו מנכ"ל החברה בלבד וקצין הביטחון, שאר העובדים לא היו כלל בסוד העניין, דבר בהחלט סביר  כשמדובר בחברה גדולה בה כל עובד הינו פרט קטן במערכת.

מדי יום התקיימה פעילות החברה בין השעות 05:30 ועד 22:00, כאשר הנוהג היה שמשאית עמוסת סחורה יוצאת בבוקר לסיבוב באזור חלוקה מסוים, בערב מגיע הנהג לחסן לבצע החזרות והעמסה לקראת היום הבא, אם אין אפשרות לעשות העמסה בערב בשל שעה מאוחרת, תתבצע העמסת הסחורה למשאית למחרת מוקדם בבוקר.

לשם כך היה מלגזן בתורנות לילה שהיה מכין את הסחורה בשעות שבין חצות ועד חמש בבוקר.

היות ולפתע התחוור, בבדיקה אקראית, כי קיימים חוסרים עצומים במלאי ,עלה חשד כי מישהו מבין הנהגים או המחסנאים נוהג לגנוב סחורה .

בפגישה עם קב"ט החברה הוחלט כי יבוצעו מעקבים שוטפים אחרי נהגים שהינם חשודים אפשריים וכן יוטמע עובד במחסן.

העובד שהוטמע, למד במשך כשבועיים את הנהלים ואת שיטות העבודה של הנהגים והמחסנאים.

התברר כי אותר קשר יוצא דופן בין אחד הנהגים לבין המחסנאית הראשית, בכל פעם שהיה חוזר בשעות הערב בכדי להחזיר עודפים או סחורה פגומה, התעקשה המחסנאית הראשית לעבוד מולו באופן אישי ולא נתנה לאף אחד משאר העובדים במחסן  לקבל ממנו סחורה.

לאחר כשבועיים, החלטתי לבדוק את הרישום שערכה המחסנאית הראשית מול הנהג, בסוף השבוע ביחד עם הקב"ט בדקתי את המחשב וגיליתי כי ברישום מעודכנים פריטים שהוחזרו ובפועל לא נמצאו כאלה על המשטחים באגף ההחזרות.

בכדי לאסוף ראיות לגילוי האמור, התקנו מצלמות סמויות במקומות אסטרטגיים שבחרנו, אשר מתעדות הן את הפריקה מהמשאית, הן את הנעשה באגף ההחזרות והן בחדר המחסנאית הראשית , אל מול צג המחשב בו עושה המחסנאית שימוש.

אחד הקטעים המעניינים בסיפור הוא שאת מערכת ההקלטה הנחנו במחסן, על מדף, מול גובה העיניים של העובדים, כשאמרתי לקב"ט, שמרוב שאנשים מחפשים בגובה ובצדדים אם יש שינוי כלשהו, הם בדרך כלל ממש לא מסתכלים בגובה העיניים שלהם.

העובד הסמוי המשיך בתפקידו מספר ימים נוספים, המצלמות תיעדו את המתרחש באזורים ובשעות בהן פעלו ובמקביל נעשה מעקב אחר נהג המשאית, מרגע צאתו מבית מגוריו לעבודה ועד חזרתו בסוף יום עבודה למחסן החברה.

 

 

לאחר יומיים של מעקב נצפה הנהג מגיע לאזור בתי מגורים באחד המושבים בסביבה, החנה את המשאית ליד שערי מחסן גדול הנמצא צמוד לאחד הבתים הפרטיים ואז החל להעביר סחורה מהמשאית לתוך המחסן, כשכמובן הכול מתועד בסמוי וממרחק בכדי שלא ניחשף.

ערכנו בדיקה בקרב המשפחה שגרה בבית הפרטי והתברר כי מספר חודשים קודם לכן הנהג והמחסנאית הראשית, הציגו עצמם בפני בני הבית כשותפים עסקיים ושכרו את המחסן .

כעת היה צריך לברר מה נעשה בסחורה ,  חקירה מעמיקה ויעילה העלתה כי הסחורה נמכרה ללקוחות פרטיים ולמשווקים עצמאיים , תושבי אותו מושב ומושבי הסביבה, מי שדרש אף קיבל תעודות משלוח מזויפות.

הלקוחות הפרטיים אותרו ע"י תליית מודעות על עמודי חשמל בקרבת מכולת מושב או מוסדות חינוך והמחירים בהם נמכרה הסחורה נעו בין חצי מחיר לבין קצת למעלה מכך, בכדי לא לעורר חשד כי הסחורה גנובה.

כחלק מהפעילות אף הורדנו מספר מודעות , בהן היו רשומים מספרי הטלפון של הנהג ושל המחסנאית הראשית.

אחד החוקרים במשרד יצר קשר עם הנהג ועם המחסנאית, ביקש לרכוש סחורה בכמות משמעותית ואף ציין כי רכישת הסחורה נועדה לצורך מסיבת הפתעה אליה שווה להגיע כדברו מבלי שפירט את הסיבה והזמין הן את הנהג והן את המחסנאית הראשית לאירוע.

באותה שיחה כמובן סוכמו עלויות רכישה, אופן העברת הסחורה  ונדרש שהכול יהיה באופן ממוסמך מסודר, לצורכי הכרה במס.

החצר אליה התבקש הנהג לפרוק את הסחורה, הוזכרה כחצר מגוריו של קצין משטרה, כך שסביר שהנהג יראה ניידות ליד הבית ללא סיבה לחשש, הותקנו מערכות תיעוד מהכניסה לרחוב בו נמצא הבית וכמובן בחצר ובדרכי הגישה אליה.

בזמן שנקבע, הגיעה המשאית והנהג פרק את הסחורה, כשהכול כמובן מתועד.

המחסנאית הראשית הפתיעה את עובדי המחסן כשטענה שמסיבה השמורה עמה, צריכה לעזוב באותו יום מוקדם, שחררה את כל העובדים ועזבה.

בהמשך המעקב אחרי הנהג שפרק את הסחורה, הסתבר כי פרק סחורה בעוד כתובת פרטית באזור, במקרה זה נעשה תיעוד חלקי בהתאם לנסיבות שנוצרו בשטח.

כשכל הראיות הושגו, נדמה היה שאין סיבה לחשוש מקיום "מסיבת ההפתעה".

על מסך גדול בחצר הבית, החלו לרצד שקופיות נוף שונות, כשאת הסרטים העיקריים ושאר תיעוד שגובה בצילום סטילס וסרטוני וידאו קצרים שמרו בינתיים המופקדים על ההקרנה בהמתנה לבואם של האורחים המכובדים.

הנהג והמחסנאית היו הראשונים להגיע לחצר, כשנכנסו היו מחויכים ונרגשים ובעודם שוהים במקום, הגיעו אורחים נוספים, חלקם בלבוש אזרחי, חלקם במדים, זה בכלל לא הפתיע כי הרי נמסר מלכתחילה אופי המיקום.

 

 

לפתע התחילו להופיע תמונות של הנהג, של המחסנאית, ואף סרטונים והשניים עמדו המומים, כשהנהג עוד ניסה בשלב מסוים להגיד לאחד השוטרים "ואי, מצאו מישהו מה זה דומה לי לסרט, ממש כפיל"

לא היה מקום להכחשה, בהמשך השניים פוטרו , התיעוד נמסר למשטרה ובתום חקירת משטרה הוגשו נגדם כתבי אישום, באופן שלא היה מקום להעלות אפילו ספק קטן ביחס למעשיהם.

אנחנו המשכנו בעשייה, רשמנו בספרינו עוד תזכורת לחקירה שהסתיימה  בהצלחה.

 

 

"להפוך השערה למידע, זו לא הנחה זו לגמרי ע!בדה".

בגידה חוזרת שהפכה לסיפור הצלחה

  • בשעות הבוקר של אחד מימי חודש מרץ 2018, יצרה עמי קשר לקוחה שביצענו עבורה חקירת אישות בעבר, אז בעלה נתפס בבגידה ואותה לקוחה, לצורך הסיפור אתן לה את השם יפעת , הסכימה לא להתגרש תמורת הסכם עם בעלה, לפיו במידה ואי פעם ייתפס שוב בגידה, הבית ורכבו יועברו על שמה בלבד וייחתם הסכם גירושין.

יפעת אמרה לי שחושיה מצביעים על כך שבעלה כנראה מנסה בכוח לאבד את רכושו, אחרת לא ברורים המהלכים בהם החל לנקוט לאחרונה, כשהוא מגיע בשעות מאוחרות הביתה, ללא סיבה הגיונית ומנהל שיחות בלחש במכשיר טלפון נייד שהופיע לפתע אצלו, כשסיפר שזה נייד של העבודה .

בעלה של יפעת, סוכן מכירות בחברה לשיווק מוצרי רפואה, נהג להסתובב ברכבו באזורים שונים בארץ ופקד בתי עסק של קוסמטיקאיות ויועצות יופי כחלק שגרתי מעבודתו, כך שישיבתה של אישה לצדו ברכב או כניסה לבית מגורים /עסק שמנוהל ע"י אישה, אינו אמור להיות יוצא דופן.

למחרת היום, לאחר שסוכמה הזמנת העבודה, התחלנו במעקב כשאנו כבר יודעים לזהות את מראהו של בעלה, מכירים את שגרת יומו ואף את הרכב שבשימושו.

בעלה של יפעת, נסע מבית עסק אחד לשני, שום דבר לא נראה חריג, אך מתוך ידיעה שעם תחושות בטן של אישה קשה להתווכח, המשכנו במעקב, בתיאום מלא עם יפעת, הוחלט על הארכת זמן הפעילות וסיום בהתאם למה שיהיה בהמשך.

בשעה 16:30 לערך כשנדמה היה שבעלה של יפעת נמצא בדרכו הביתה, מספר רחובות סמוכים לביתם, נכנס לפתע לחצר בניין משותף והמתין ברכב.

בחורה צעירה יצאה מהבניין ונכנסה לרכבו, השניים עזבו את המקום ברכב ונסעו למיקום כלשהו באזור התעשייה, שם יצאו מהרכב ונכנסו למושב האחורי.

החלונות הכהים של הרכב בחלקו האחורי מנעו יכולת לתעד את המתרחש בפנים, אך מערכת הקפיצים של הרכב שנעה באופן בולט מאוד על אף שהרכב חנה לא הותירה מקום רב לספק בדבר מה שמתרחש בפנים.

בשלב מסוים קרה דבר מה , שלא ציפינו שיקרה אך היות וקרה מבחינתנו הייתה זו יצירת בסיס לתיעוד מפורט של הבגידה.

השניים פתחו את הדלת האחורית עם רגליהם, הרגליים התיישרו יחפות אל מחוץ למכונית בעודם ממשיכים במעשיהם ובתום מעשה האהבים בעלה של יפעת נעמד ליד הרכב ובבואו לסדר את בגדיו יצאה אותה בחורה, עמדה לידו והוא מצדו חיבק אותה , נתן לה נשיקה והצמיד אותה לרכב, כשהוא בכלל לא נותן התייחסות לכך שהוא מחוץ לרכב.

 

"להפוך השערה למידע זו לא הנחה, זו לגמרי ע!בדה"

 

 

טיול שנתי

יטיול בית הספר הסתיים באופן בלתי צפוי, לפעמים הכול עניין של עיתוי-

הסיפור החל בהזמנה די פשוטה, בה נכתב כי נדרשים הורים מלווים לטיול השנתי של כיתה י"ב 1.

דני, אלמן ואב לבן מן הכיתה החליט לקחת יוזמה ולהצטרף כהורה מלווה וחתם בחיוב על הפתק.

במועד שנקבע כיום הכנה לקראת הטיול, התייצב ביחד עם בנו בביה"ס ,ביחד עם  שאר הנוכחים  שמע סקירה מפי מחנכת הכיתה אודות המסלול שכלל ביקור במקומות היסטוריים ברחבי הארץ.

דני לא יכול היה להתעלם מנוכחותה של אחת התלמידות, מיה שמה, אשר נראתה לו מצד אחד כל כך מוכרת ומצד שני הבין מבנו שמדובר בבחורה שהגיעה לפני מספר חודשים מצרפת, במטרה להתגייס לשירות צבאי על אף שכל משפחתה נותרה בצרפת והיא עלתה בגפה.

ככל שחלפו השעות, כך עלו יותר ויותר הרהורים בראשו של דני.. מחשבותיו נדדו שנים רבות אחורה לתקופת נעוריו בקיבוץ, שם הכיר מתנדבת מצרפת ואף נרקם רומן בין השניים.

בסיום תקופת ההתנדבות חזרה המתנדבת לצרפת ודני נותר שבור לב בחדרו בקיבוץ והבין שהאהבה נגמרה.

דני איתר את שמה המלא של הנערה בדפי רשימת התלמידים והשלב הבא שנקט היה יצירת קשר עם משרדנו ,אשר בעבר כבר ביצענו עבור מספר חקירות במישור איחוד משפחות.

אכן, סיפור מעניין שלא נתקלים בו מדי יום-חקירה חובקת יבשות.

נותרו עוד יומיים לטיול והעבודה הייתה מאומצת.

מיד הוזעק נציג משרדנו מבלגיה שם שהה באותה עת ,לצרפת, אגב בניית סיפור כיסוי בכפוף לכל דין, איתר את אם הנערה וראיין אותה מבלי שכלל תתגלה כל רמיזה על הסיבה האמיתית לאותו ראיון.

ממצאי התחקור העלו כי לא נישאה מעולם וכי בתה היחידה הינה פרי הריון מבחור ישראלי שהכירה בתקופת שהותה הקצרה בארץ כמתנדבת בקיבוץ, אך הנ"ל עזב את הקיבוץ, ומאחר ולא היה בן משק, לא הצליחה לגלות עקבותיו וכבר נואשה מאיתורו.

במסווה של רעיון לפיו כאות תודה על הראיון תמומן לגברת טיסה לארץ לפגוש את הבת, אשר מצידה סיפרה כי מתגעגעת אליה מאוד מאז שנפרדו ,עת הסיבה האמיתית לפרידה הייתה ההחלטה של הבת כי בהיותה בת לישראלי היא מרגישה צורך לשרת בצבא הישראלי, קיבלה האם כרטיס טיסה ואף הסעה לנקודת סיום הטיול השנתי של הבת.

יום סיום הטיול הגיע, הקבוצה טיפסה במעלה השביל המוליך למצדה, דני צעד בסוף הקבוצה וכשהגיעו לקראת קצה השביל חש לפתע תחושה מוזרה. הוא הבחין באשה שזכר שמכיר, אך לא זכר בדיוק ממתי, והבחין גם בריצה של מיה אליה ובחיבוק החזק ביניהן.

תוך כדי חיבוק, הרימה לפתע האישה את הראש והסתכלה ישירות בעיניו, מבט שלא הותיר מקום לספק.

ההתרגשות הייתה עצומה, מה גם שהתברר שאת הלילה האחרון לפני עזיבתה לצרפת בילו השניים באותו מקום בדיוק.. על פסגת מצדה.

המעגל נסגר, פערים הושלמו והקשר בין דני שהתאלמן לפני מספר שנים ודניאל שמעולם לא נישאה התחדש, ואנו כמי שסייענו לכך זכינו להתרגש.

 

"להפוך השערה למידע, זו לא הנחה זו לגמרי ע!בדה"

 

 

אף יום אינו זהה לקודמו...

אף יום אינו זהה לקודמו, בייחוד בהתנהלות משרדי חקירות, כך גם אצלנו בחברה.

ישנם המון מקרים, כולם ללא יוצא מן הכלל מטופלים באופן היעיל ביותר שנדרש, אגב שמירה על דיסקרטיות יתרה.

סיפורים ופרסומים שונים שמוצגים כלפי חוץ כאן או בכל מקום זוכים לעריכתם קודם לכן כך שלא יקרה

מצב ב בו מישהו ירגיש שחשפנו אותו או לא שמרנו על כבודו וזה נכון לגבי כלל הלקוחות: גברים, נשים, מוסדות וגופים/ארגונים אחרים.

הסיפור הבא הינו סיפור היכול לקרות בכל מקום בארץ ולכל אחת או אחד, פשוט כי ככה.

.

למשרד נכנסה אישה בשנות הארבעים לחייה, מלאת אנרגיה וחדורת מוטיבציה. כפי שסיפרה היא יודעת בוודאות שבעלה בוגד בה ולא יכולה לסבול את העובדה שהנ"ל לא מפסיק להתריס בפניה שיש לו הוכחות שהיא בוגדנית ולפיכך החל בנקיטת מהלכים משפטיים בכדי להתגרש ממנה, יותר מכך אף קיבלה הזמנה לבית המשפט ליום חמישי באותו שבוע, שזה בדיוק יומיים מרגע הגעתה  אלינו.


ממש כמה דקות לאחר שנכנסה צלצל הטלפון הנייד שברשותה, המתקשר היה בעלה שסיפר לה שאין לה מה לדאוג, אמנם נקבעה לו נסיעת עסקים מחוץ לעיר ליום רביעי אך יגיע בזמן לבית המשפט שם יסגור איתה חשבון.

שיחה קצרה, תיאום ציפיות ובסיכום השיחה נקבע כי ביום רביעי, כבר למחרת, יתבצע המעקב אחריו.

בבוקר יצא מביתו ונסע קודם כל לעסק להשכרת רכבים, שם הוברר שלוקח רכב שהוזמן ע"י חבר.

משם נסע דרומה ברכב השכור כשרכבו נשאר במגרש חברת ההשכרה.

בשעות אחר הצהריים הגיע לאחד היישובים באזור אילת, הוציא מזוודה מרכבו והלך לאחד מחדרי ההשכרה.

מוקמה תצפית לעבר הרכב ואגב תצפית הוברר כי חנה ממש מאחורי החדר עליו במפתיע שילם אותו חבר ששילם על הרכב, כפי שרשום בדף חלוקת החדרים שהתנוסס במזכירות בית ההארחה ומעל אותו חדר ניצב גם שלט ועליו שם המקום.

שעתיים לאחר מכן, הגיעה מונית וממנה יצאה גברת בשנות הארבעים לחייה, ללא תיק אך ורק עם שקית ניילון.

הגברת הלכה בדיוק לאותו חדר ונכנסה פנימה.

הערכת מצב – שניהם בחדר, הכול סגור, שניהם הגיעו בנפרד ודאי ייעלמו להם בחשיכה ואולי גם בנפרד.

מחשבה יצירתית חלפה במוח, רעיון טוב לשימוש באחד ממשחקי הילדות של פורים ששימוש בו עושה הרבה רעש וגם עשן, במקרה נשארו כמה כאלה מהחג האחרון בתא המטען של הרכב.

תוך מספר דקות, ,באופן שלא כל כך הפתיע את המעורבים בתכסיס, נשמע קול פיצוץ חזק מתחת לרכב השכור שבו הגיע הגבר, הריח והעשן אף שיפרו את המצב.
בתוך פחות משתי דקות רץ הגבר כשתחתוני בוקסר לגופו ללא כל ביגוד נוסף ואחריו אותה גברת בחלוק רחצה שסוגרת בידיה.

לאחר שהגבר גילה שלא נגרם כל נזק, ביקש לשוב לחדר ואז האשה אמרה לו רק משפט אחד אבל משפט שנקלט והיה מאוד משמעותי–"כבר שנתיים אנחנו נפגשים באזור המרכז, למה היה צריך לנסוע דרומה?"

תוך זמן קצר הגברת עזבה את המקום במונית והגבר עזב את המקום ברכב עמו הגיע חזרה למרכז.

למחרת לפני תחילת הדיון המשפטי פנה לאשתו, ביקש להודות שטעה ושגה וביקש מחילה. האישה ניגשה לנציגנו שישב במקום למקרה שיצטרך להעיד והודתה על השירות היעיל והמקורי ונציגנו הודה לה-כי הרי אנחנו כאן בכדי לתת שרות, כמובן שאך ורק בכפוף לחוק!.